מתוך ספר הזכרון לקהילת יהודי מרמרוש.

הסיפור הידוע בדבר שלושת האחים רבי יוסף, חתנו של ר׳ צבי הירש הארוויטץ, רבה של טשורטקוב, גיסם של ר׳ שמואל שמעלקא הלוי איש הארוויטץ מגיקלשבורג ור׳ פנחס הלוי איש הארוויטץ מפראנקפורט. 

שלושה בנים נולדו לו לר׳ יוסף: מרדכי, שלמה ואברהם.

שלושת האחים יצאו את טשורטקוב או את ניקלשבורג והגיעו למאראמארוש. 

וכך מספרת האגדה: כיון שהוטל עליהם משום ימה לעזוב את טשורטקוב באו ליטול עצה מפי דודם ר׳ שמואל שמעלקא לאן לפנות. אמר להם ר׳ שמואל שמעלקא: קחו לכם עגלה רתומה לסוס וסעו מכפר לכפר ומעיר לעיר. וה׳ יזכה אתכם בפרנסה ובבנים גדולי תורה וצדיקים. נסעו האחים דרך ארוכה עד שהגיעו לכפר סעלישט שבמאראמארוש. 

כאן נשבר אופן אחד של העגלה וכאן השתקע גדול האחים, ר׳ מרדכי, ששימש ״ראש על כל מחוז מאראמארוש״ ובביתו היה ה״מניין״ היחיד במאראמארוש, שבו שימש לעתים קרובות ש״ץ ר׳ ברוך מקאסוב בעל יסוד האמונה ועמוד העבודה. 

שני האחים האחרים המשיכו בנסיעתם, לפי ההוראות שקיבלו מפי דודם ר׳ שמואל שמעלקא, עד הכפר בארשא. 

כאן השתקע האח האמצעי, ר׳ אברהם. השלישי המשיך נסיעתו עד אויבערווישא. 

האגדה ממשיכה בטוויית הסיפור: בבארשא גילו בהרים זהב ומתכת. ומשהתחילו חוצבים בהרים הוזמן למקום יוסף השני, קיסר אוסטריה. התכונה לקראת ביקורו של הקיסר היתה גדולה, אולם בכל מאראמארוש לא נמצא ראוי שהקיסר ובני לווייתר׳ יתאכסנו בו אלא ביתו של ר׳ מרדכי בכפר סעלישט. ר׳ מרדכי הזמין את אחיו, שיסייעו לו בהכנות לקבל את פני הקיסר.

קבלת הפנים עברה תוך הצלחה מרובה. עמד הקיסר להיפרד ממארחיו ושאל על שמות האחים. 

הוא ביקש לרשום את שמותיהם ביומנו. כיון שלא היו להם עדיין שמות־משפחה אמר להם הקיסר:

אתה מרדכי הגדול בין האחים שטרן (=כוכב) תקרא, כי ככוכב בשמים המאיר דרך בחשכה היית לי. 

ואתה שלמה שדאגת לתבואה (=פרוכט) בשביל חילי — פרוכטר תקרא. 

ואתה אברהם, שמקומך בין הרים גבוהים ויערות־עד, אדלר (=נשר).תקרא, כי עליך להיות קל כנשר לעוף בין ההרים.